 |
 |
 |
 |
 |
7 במרס 1942
"...היום יפה. כשהשמש זורחת, קל יותר על הנשמה. אדם
מתגעגע לחיים אחרים. כשרואים את הגדר שמפרידה אותנו משאר
העולם, הנפש משתוקקת לחופש כמו ציפור בכלוב. העיניים מתמלאות
דמעות. כמה אני מקנאה בציפורים. הלב מתפקע מגעגועים. אני
נזכרת בשנים עברו. האם אחיה בזמנים טובים יותר? מי יודע?
האם אהיה עם ההורים והחברים? מי יודע? האם אוכל לחם וחיטה
לשובע? בינתיים הרעב נורא. אין עוד מה לבשל."
יומנה של נערה אלמונית |
 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
|
 |
|
 |
|
 |
 |
|
 |
|
|
|
