"בשעה שבבית עבר כתב העת דרך כל מיני משרדים, בתי דפוס ואולמות, "קמרד" נוצר בדרך הפשוטה ביותר אצלי על הדרגש . בשעה שבבית היו דרושים לייצור כמויות נייר, צבעי דפוס ומכונות שונות, דרושים לי ללידת "קמרד" שני גיליונות נייר, דיו, עט, עיפרון, מחק וצבעי מים. [...] השגת החומר הכתוב הוא שלב ייצור מפרך נוסף. רק יצא גיליון אחד, מיד למחרת אני קורא בקול את המשפט הידוע: 'חומר, חומר, אין לי חומר לגיליון הבא!' כאשר בא יום שני ועדיין אין לי שום דבר, אני מכריז: ' לעזאזל, אם לא תכתבו, אז ביום שישי 'קמרד' לא יוצא'. לבסוף מישהו זז, לרוב ומידלאיס, ומקשקש בכתב לא קריא בלאפת הפיל שלו מאמר ארסי על איזה מסכן. אבל את המאמר הוא כותב על נייר בית שימוש ואני עסוק אחר-כך שעה בפענוח כתב היד (בדרך כלל כואב לי אחרי זה הראש)".