האריה והעכבר היה היה אריה אחד שדם עכברים חמד; בא עכבר בריצה שמן כמו קציצה. תפסו מלך החיות צמא דמו לשתות. העכבר בכה, שקשק ורחמים ביקש: "אולי יבוא היום שתזדקק לי פתאום". כיוון שהתחנן כל-כך פתח האריה את טלפיו. העכבר זינק ורץ, מהר לחורו קפץ. ציידים את האריה לכדו, בחבל לשני עצים קשרו. כל הלילה בשביו שאג, אך מכבליו לא חמק. כששמע זאת העכבר מיד אל האריה ניתר, תקע בחבל שיניים חדות כרסם אותו לחתיכות. כך ניצל האריה הכביר בזכות עכבר זעיר. מוסר השכל נלמד, שיד תמיד רוחצת יד, לא הגודל מכריע, וגם עכבר קטן מושיע.