מערכי שיעור והצעות להוראה - לתלמידי כיתות ה'-ט'
רציונל
ילדים, הגדלים ומתחנכים בארץ, נחשפים לנושא השואה החל מגיל צעיר. השואה היא חלק מהזהות, חלק מהזיכרון הקולקטיבי. במהלך אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה הם צופים בתכניות ובסרטים המשודרים בטלוויזיה, נוכחים בטקסים בבתי־הספר ועומדים דום בעת הישמע הצפירה. גם במשך השנה התלמידים הצעירים שומעים את המושג שואה בהקשרים שונים. חשיפה לתכנים, לסרטים ולתצלומים שאינם מתאימים לרמתם הקוגניטיבית והרגשית, עלולה להביאם לגבש הבנה לא נכונה ואף מעוותת לגבי הנושא. בנוסף, חשיפה לנושא השואה בשלב מוקדם ובאופן לא מבוקר עלולה ליצור אצל הילדים הצעירים טראומה, תחושה של ריחוק מהנושא ואף אנטגוניזם ונטייה לשיפוטיות. מטרת האתר "ילדים בגטו" ומערכי ההוראה הנלווים אליו, היא לחשוף את התלמידים הצעירים לנושא השואה בדרך המותאמת להם מבחינה רגשית וקוגניטיבית וכך ליצור אצל התלמידים אמפתיה אשר תמנע גישה שיפוטית בהמשך. האתר מתאר את החיים בתקופת השואה מנקודת מבטם של הילדים שחיו בגטו, ומנסה להציג את החוויה המורכבת של החיים בגטו בדרך שתהיה נגישה גם לילדים בימינו.
ראו: אתגרים חינוכיים בהוראת השואה
המערכים במדריך ממקדים את עבודת התלמידים באתר סביב נושאים מסוימים העולים ממנו: נושאי־רוחב המחברים בין המדורים השונים. חשוב שעבודת התלמידים באתר תתנהל בליווי ובהדרכה של מורה המוכר להם, מבוגר שיש לו קשר טוב ורציף עם התלמידים, והוא אשר יוביל וילווה אותם בהיכרות עם נושא קשה זה.
להרחבה ראו: כיצד לייצג את הגטו?
מבנה
במדריך שלפניכם שלושה מערכי־הוראה נושאיים וכן הנחיות לכתיבת עבודת חקר. כל אחד מהמערכים הוא מערך סגור העומד בפני עצמו, כך שניתן לבחור במערך אחד או יותר בהתאם למספר השיעורים המוקדשים לנושא.
מומלץ לפתוח את הפעילות בדף העבודה "סגירה ובידוד" המספק רקע באשר לסגירת היהודים בגטאות, ואחריו להמשיך במערך הנושאי שבחרתם.
כל אחד מהשיעורים ייפתח בדיון קצר במליאה כדי למקד את התלמידים סביב הסוגיות, שמעלה המערך, ולכוון אותם להתייחס לנקודות מסוימות במהלך עבודתם העצמאית בהמשך.
לאחר מכן יחולקו דפי העבודה, והתלמידים יפנו לעבודה עצמית באתר "ילדים בגטו". בשלב העבודה העצמית מומלץ לעודד עבודה בזוגות כדי לאפשר במהלכה דיון בין התלמידים. בסיום העבודה העצמית באתר ייערך סיכום במליאה.
המערכים מיועדים לפרק זמן של שיעור כפול (90 דקות), אולם ניתן להתאימם לפרק זמן של שיעור בודד (45 דקות) באמצעות צמצום מטלות, על־פי בחירת המורה.
בנוסף, ניתן להנחות את התלמידים בהכנת עבודת חקר שבמהלכה האתר "ילדים בגטו" ישמש מאגר המידע שבו ישתמשו התלמידים.
הקדמה
בסתיו 1939 החלו הנאצים לסגור את היהודים בגטאות בפולין ובמזרח אירופה. באמצעות הגטאות התכוונו הנאצים לבודד את היהודים משאר האוכלוסייה ולשלוט בחייהם. הגטאות הוקמו בדרך כלל באזורים העניים והצפופים ביותר של העיר. יהודי העיר הועברו אל אזורים אלו ונאסר עליהם לצאת החוצה, חלק מהגטאות אף נסגרו בעזרת חומה. היהודים נאלצו להיפרד מכל מה שהיה מוכר להם ולעבור לסביבה חדשה, ענייה וצפופה ביותר. בעקבות המעבר לגטו השתנה עולמם של הילדים מן הקצה אל הקצה – הבית שבו גרו, החברים שאתם שיחקו, בית הספר שבו למדו – דבר לא נשאר כפי שהיה. נוסף על כך, הילדים נאלצו לעתים לעסוק בדברים שבהם טיפלו רק מבוגרים לפני פרוץ המלחמה: השגת מזון, יציאה לעבודה, אחריות על המשפחה ועוד. הסגירה בגטו הביאה לא רק לניתוק כמעט מוחלט של היהודים מסביבתם אלא גם לתנאי חיים קשים ביותר בשל הצפיפות, ההרעבה ועבודות הכפייה שגרמו במהלך קיומם של הגטאות למותם של מאות אלפי יהודים. אולם למרות תנאי החיים הקשים בגטו ניסו היהודים להמשיך ולקיים שגרת חיים רגילה ככל האפשר. בעבור הילדים הוקמו מסגרות חינוכיות מגוונות, פעמים רבות בסתר, ובחלק מהגטאות אף הוקמו תאטראות והועלו הצגות לפני תושבי הגטו. למרות התנאים האיומים שבהם חיו כעת, המשיכו הילדים בגטו לשחק, לכתוב שירים, לצייר ציורים ולחלום על ימים טובים יותר.
מערכי הוראה
דפי עבודה לתלמיד
סגירה ובידוד
ילדים־מבוגרים
חיי הילדים בגטאות
חיי הדת והמסורת בגטו
