בשלב השלישי מתרחב עיסוקנו לדיון בקהילה. בגיל הנעורים התלמידים מתחילים לגבש את זהותם האישית, החברתית והלאומית ואת ערכיהם האנושיים הבסיסיים, ולכן שלב זה הוא מהחשובים ביותר לביסוס ידיעות ומושגים חשובים בנושא השואה. בגיל זה אף גדלה יכולתם הרגשית והקוגניטיבית של התלמידים. זהו השלב שבו מתעצב העולם הערכי והלימוד הוא הזדמנות לבניית התפיסה המוסרית של הנער. סיפורה של הקהילה בשואה מאפשר לו להתחבר לנדבך חשוב בזהותו.
בגיל זה נוכל לדון גם בנושאים כגון תפקוד ילדים בגטאות, היפוך התפקידים בין המבוגרים לילדים, האנשים שהחליטו להציל יהודים תוך סיכון משפחתם ועוד. דרך המודל של היחיד, של המשפחה ושל הקהילה התלמיד לומד על היבטים ערכיים בנושא השואה. לימוד זה מעורר אצל התלמיד אהדה ומודעות למצוקות ולבעיות אנושיות ומפחית את השיפוטיות, כל זאת לפני לימוד התהליכים ההיסטוריים.

השלב הבא יהיה שלב הלימוד ההיסטורי. לימוד זה, לאחר שהנושא כבר נלמד עם התשתיות הנכונות, לא יהווה תחילתו של תהליך אלא את סיכומו. לאחר שסיפור השואה היה בשלבים הקודמים לְסיפור אנושי, האמפתיה הייתה לחלק בלתי נפרד מהלימוד, והשאלות וההיבטים הערכיים כבר הוטמעו בו, יהיה הלימוד ההיסטורי משמעותי הרבה יותר. התלמיד יהיה בשל בשלב זה להפנמת הסיפור ההיסטורי העובדתי ובעיקר להבנת המורכבות של ההתנהגויות האנושיות בשואה.