"... איני זוכר תקופה זו כבטלה משעממת. רוב היום שהיתי עם חברי ארקע ומיימקע וידידיהם. כשמזג האוויר היה טוב והנסיבות מתאימות, היינו בחוץ. זו הייתה התקופה הגדולה של המשחקים. בימים קרים, גשומים או "לא טובים" ,היינו באחת הדירות. בחורף בנינו אנשי שלג וניהלנו מלחמות בכדורי שלג כילדי כל העולם […] אלתרנו מזחלות עשויות קרש-רוחב הנשען על שתי קורות צרות, מהוקצעות בתחתיתן. החלקנו בהן, תוך מתן תנופה, בכל כיוון אפשרי […] בקיץ שיחקנו במשחקי כדור למיניהם, אם-כי כדורים של ממש נדירים היו […] וכאשר משחק הכדורגל בחוץ לא נתאפשר, והשחמט נמאס, עלה לגדולה משחק חדש - כדורגל שולחן באמצעות כפתורים. הכדורגל - כפתורים שהמציאו ופיתחו ילדים בני 13-10 בגטו קובנה. [...] היו משחקים ביתיים ומשחקי ליגה, וקהל צופים נלהב סביב הלוח ליווה את המשחק".