"בגטו וילנה הייתה צפיפות גדולה. קיבלנו חדרון קטן
בדירה. גרנו בו ארבע נפשות. החדר נמצא במעבר בין תנור האפייה
הגדול שעמד בדירה ובין חדר נוסף. באותו חדר גרה משפחת לאזבנט,
בעלת הדירה שנאלצה להתחלק בה עם עוד משפחות אחרות. בחדר
האחר גרה עוד משפחה ובחדר הנוסף – שני רופאים עם אמותיהם.
בחדר שלנו היה צפוף כל-כך עד שאחי ואני ישנו על השולחן."